לקהל העוקבים
בפעם הקודמת דיברנו על הזן "סורי" או יותר נכון "צורי" שהוא המלך של הכרמים המסורתיים.
אי אפשר לתכנן כרם אם לא חושבים על השלב האחרון דהינו על המסיק, או איך מוסקים.
היום נדון בשיטות המסיק:
יש את שיטת "החליבה" ,שבה שמים דלי מתחת לעץ ומכוונים את הענפים לתוכו ומעבירים יד על הזיתים שנופלים לתוך הדלי, השיטה הזו רלוונטית רק לעצים צעירים בשנתם הראשונה או השנייה.
השיטה המסורתית: פורשים יריעות מתחת לעצים ועם מקלות דופקים על הענפים והפרי שנופל על היריעות בהמשך נערם ונאסף ומוכנס לשקים.
יש את השיטה " היוונית " מכונות שמחוברות לגנרטור או קומפרסור המכונות מכות על הענפים והפרי שנופל על היריעות נערם ונאסף.
יש את "המנערת" זרוע המחוברת לטרקטור, הזרוע חובקת את גזע העץ ומנערת את העץ, הפרי נופל על יריעות נערם ונאסף.
יש את "המוסקת": או "הבוצרת": מכונה המשמשת גם בכרמי הענבים : המכונה עוברת משני צידי העץ ומפילה את הזיתים שנאספים ישירות .
לכול שיטה יש את הזנים המתאימים לה לדוגמה : המוסקת מתאימה לזנים נמוכים כמו "הארבקינה " והלצינו" ואילו בשיטה המסורתית מוסקים את הזנים המסורתיים כמו ה"סורי" ה"נבלי" או ה"רומי".

את הכרם צריך לתכנן בהתאם  "סוף מעשה במחשבה תחילה"

אלון