עשביה

המסיק מתקרב,  כבר עברו 8 חודשים מאז המסיק האחרון בנובמבר ועוד כשלושה חודשים אנחנו מתחילים את המסיק הבא.

בישראל , כמעט כל המוסקים ליצור שמן זית ,כמוני , מפילים את פרי הזית על יריעות הפרושות על האדמה מתחת לעצים, זו השיטה וככה רובם עושים (למעט במקומות שמוסקים בעזרת מוסקת מכנית על טרקטור).

כיוון שפרי הזית נופל על יריעה ( בערבית "פלה") צריך לדאוג להסיר את כול המכשולים ,כגון סלעים, חזירים שדיברנו עליהם בפוסט הקודם,  והכי חשוב העשבייה.

בעבר לא הקפדתי שהשטח יהיה נקי , לאחר כמה מסיקים הבנתי שהמפתח להצלחה הוא הניקיון , שטח שנקי מעשבים קל למסוק אותו, הוא נגיש, את היריעות פורשים ביתר קלות , ולכן אני מקפיד על שטח נקי מעשבים.

אך עושים זאת?

בחורף  מיד לאחר המסיק מתחיל לנבוט עשב חדש , מרססים אותו בקוטל עשבים כדוגמת "ראונדאפ" והתחליפים שלו , ומשלבים עם חומר מונע נביטה כדוגמת "גול" והתחליפים שלו , יחד עושים עבודה מצויינת.

בפברואר מתקנים במקומות שהעשב צמח למרות הריסוס .

גם במאי מקפידים לתקן וככה מידי תקופה כאשר צצים עשבים קוטלים אותם.

והתוצאה שטח נקי מוכן למסיק

אלון קמינקר

ניתן לרכוש שמן זית 0522369955

קיץ

חם, ועוד איך חם , ממש חם או בקיצור קיץ.

כמו שבחורף העצים נמצאים בתרדמת (למרות שהזית לא נושר, אינו בשלכת , כמו התפוחים והאגסים)גם בקיץ העצים נמצאים בתרדמת, לעצים חם ולכן הם לא מצמיחים כלום, אין צימוח, הפרי אינו גדל וכל התהליכים שקורים בעץ בזמן האביב והסתיו נעצרים. 

לכן אנו משקים את העצים בפחות מים, ולכן אנו מורידים את החזירים בעונה הזו של השנה.

אז מה זה "חזירים" העץ מוציא גזעים חדשים בצמוד לגזע שלו , אומנם גזעים אלו דקים אך בהינתן מצב שהם ימשיכו לחיות הם יתעבו ויהוו חלק מהעץ , מצב זה אינו טוב, קשה לנו למסוק את העץ , הגזעים האלו ( "החזירים") מפריעים ולכן אנו מסירים אותם .

גזע עץ מזן ברנע עם חזירים

אזור הגזע מסומן באדום עם חזירים

אך מסירים אותם

ניתן לעבור על העצים עם מזמרה או גרזן , עבודה ידנית קשה, ואני בחרתי להסיר אותם בעזרת חרמש מוטורי המצוייד בסכין/מסור . מפעילים אותו ובזהירות המתבקשת מנסרים את ה"חזירים"

חרמש מוטרי עם מסור/סכין בקצה

הזהירות המתבקשת הנה בכמה מישורים, הראשונה שבהן היא הזהירות על המפעיל שחייב להיות מצוייד באמצעי זהירות כגון אוזניות ומשקפיים. מישור שני כמובן על הגזע, רצוי שהגזע לא יחווה את מגעו של הסכין,  אך לא נורא אם הדבר קורה, מדובר בעצים חזקים ויציבים ושריטה קלה לא מזיזה להם .

נדרש לשמור על מערכת ההשקיה שתהיה שלמה ושלא תינזק. וכלן אני הולך מצוייד במחברים והיה והצינור נפגע אני מייד מתקן אותו.

גזע העץ ולמרגלותין החזירים שהוסרו

סיימתי בעבר את הטכניון ושם הוכשרתי להיות מהנדס מכונות, אחד הדברים שאתה לומד זה לקחת דברים מוכנים, סטנדרטים , אני יודע לחשב בורג בהתאם לצרכים שלי אבל ברור לכל אדם שמשתמשים בבורג סטנדרטי שנמצא על המדף ולא חורטים בורג יעודי לפרויקט , ולמה אני כותב זאת , בעבר השתמשתי בסכין בקוטר של 400 מ"מ לטובת הסרת החזירים , סכין סטנדרטי שזה יעודו , להתחבר לחרמש מוטורי , לחרמש היה קשה והוא היה נעצר מעת לעת.

רצה הגורל והשנה לא מצאתי סכין כזו (כל שנה אני משתמש בסכין חדשה) אך מצאתי סכין בקוטר יותר קטן של 200 מ"מ. מתברר שהסכין הזו מתאימה יותר , הכח שהיא מפעילה על החזירים יותר גדול כיוון שהזרוע יותר קצרה והחיתוך יותר קל ויותר טוב.

אלון קמינקר

ניתן לרכוש שמן זית 0522369955

מערכת ההשקיה

בעבר כפי שכבר דיברנו עצי הזית היו גדלים בעל , דהינו ללא השקיה, בארץ בריכוזי גידול הזיתים כדוגמאת אזור בקעת בית הכרם ניטעו העצים במרווחים גדולים ע"מ שעץ הזית ינצל את המים שירדו בחורף לטובתו.

היום אנו נוטעים את עצי הזית במרווחים צפופים יותר, אם בעבר נטעו את עצי הזית במרווח של 10*10 אזי היום נוטעים במרווח של 7*4 במקום 10 עצים בדונם הגדלנו ל 35 עצים. 

עצים אלו זקוקים למים כהשלמה לממטרים  שירדו בחורף.

נתון מעניין אחד שצריך לקחת בחשבון כאשר מדברים על השקיה הוא עומק השורשים, בזית עומק השורשים הינו כ 90 ס"מ ופרוש מסביב לעץ, אנו צריכים להתאים את עומק ההשקיה למבנה השורשים, השורשים הם אלו שאוספים את המים מהקרקע ומזרימים אותם לעץ ולכן בהינתן שעומק השורשים הוא מאוד נמוך יש צורך להשקות את העץ בצורה סביבתית , פרישה של המים מסביב לעץ ושלא יגיעו לעומק העולה על 90 ס"מ , מים שיחלחלו לעומק של יותר מ 90 ס"מ יעברו את השורשים וימשיכו לתוך האדמה מבלי שהעץ ינצל אותם .

בעבר השתמשנו בטפטפות של 4 ליטר במרחק של 1 מטר, הדבר היה נכון לגבי כל הגידולים, עם השתכללות מערכות ההשקיה והיכולת להשחיל  את הטפטפות לתוך הצינור אנו משתמשים בצינורות עם טפטפות במרווחים של חצי מטר בן טפטפה לטפטפה ובספיקה של 2 ליטר לשעה. ובכך אנו מקבלים כפול נקודות טיפטוף באותו זמן השקיה ולמחצית העומק, בדיוק הרעיון שמתאים   את שיטת ההשקיה הסביבתית, ומבלי לתת למים לחלחל מתחת לשורשים.

בנוסף אנו משתמשים בבקר השקיה שיפתח ויסגור את המים בעצמו עפ"י תוכנית ומסנן שימנע העברת לכלוך לתוך הצינורות וסתימת הטפטפות .

אלון קמינקר

ניתן לרכוש שמן זית 0522369955

מרווחי נטיעה כרם זיתים 

כשההיתי קטן גידלנו עצי אגס שהיו נטועים במרווחים של 2 מטר בן עץ לעץ על 4 מטרים בן שורה לשורה, וכבר אז התברר לי שלא יתכן לנטוע את הזן "ג'נטיל" עץ ענק בגובה של 5-6 מטר במרווח שווה לזן "קוסטציה" שגובהו אינו עולה על 2-3 מטרים ובאמצע ספדונה שגם הוא עץ יחסית קטן לעומת "ג'נטיל".

ככה גם בזיתים לכל זן צריך להתאים את המרווח שלו , לדוגמא:

זני  הקורינייקי והארביקנה שנטועים בכרם במסיק מכני ינטעו במרווח של 2*4.

ארבקינה בכרם שלא נמסק מכנית ינטע במרווח של 3*5

ברנע בכרם ינטע במרווחים של 4*7 ואילו ברנע בכרם שבו מונהגת הדליה ינטע במרווח של 4.5*7

רוב זני הזיתים יתאימו לכרם הנטוע במרווח של 4*7

כאשר החריגים 

 סורי 5*7.5 

ואילו הקורטינה תינטע במרווח של 5*8 .

כל זן ינטע לפי המרווח שמתאים לו .

לפני שנוטעים כרם צריך לראות כרמים מבוגרים, וכל חקלאי צריך להביט בעני רוחו ולראות את הכרם שלו  בעוד 10 שנים, מה גודלם העתידי של העצים ועל פי זה לקבוע את המרווחים .

המרווח בן העצים מאפשר לנו להכניס אור לעץ ובכך לשפר את התנובה של העץ, המרווח בן השורות מאפשר לנו לעבור עם טרקטור ולעבד את הכרם, כמו ריסוס  נגד עשביה, קילטור ואף הוצאת הפרי מהשטח בעת המסיק, במרווח קטן בן השורות טרקטור לא עובר , ולך תסחוב את הפרי שנמסק למרחק של 50-70 מטר. לא מתאים ובטח לא נכון .

כמובן מרווח גדול מידי הוא בזבוז מקום של שטח

ולכן צריך להקפיד על מרווח נכון בן העצים.

בעבר היו נוטעים את כרמי הבעל במרווח של 10 מטרים על 10 מטרים וזאת בכדי לאפשר לעץ הזית להנות ממי הגשמים שהומטרו על הארץ משטח של 100 מטר מרובע

אלון קמינקר

ניתן לרכוש שמן זית 0522369955

אדמה

עץ הזית הינו אחד העצים הפחות מפונקים, עץ שמסתפק במועט , עץ שיודע להסתדר בכל מצב. עץ שורשי. עץ שיודע למצוא את עצמו.

בעבר נטעו את עצי הזית באדמות שוליים, אדמות שבהן לא ניתן היה לגדל דבר אחר זולת  עצי זית.  אדמה סלעית , אדמה קשה , את שבעת המינים שבהן התברכה ארץ ישראל , שאותם גידלו אבותינו הזית הוא האחרון .

החיטה והשעורה דורשות מרחבים, דורשות שדות נרחבים.

התאנה זקוקה למים בקרבת מקום ולכן נמצא אותה בנחלים או ליד מעיינות.

הגפן גם היא זקוקה למים ולקור.

הרימון זקוק למים וזקוק לאדמה פוריה. 

התמר זקוק לחום ולכן גדל במדבר בנאות.

ואילו הזית גדל בכל מצב בכל תנאי ובכל אדמה. קר חם, יבש רטוב ,לא משנה לו, מסתדר בכל מקום.

את עצי הזית ניתן למצוא בינות הסלעים ,על הרים. בנקיקים הכי  קטנים נוטעים את עצי הזית.

נכון שבאדמה פוריה, אדמת "חמרה" הזית מגיב הכי טוב , ומניב הכי טוב . אבל באדמת שוליים הוא גם מסתדר, כל שנדרש הוא לחפור בור גדול למלא אותו במעט אדמה ולשתול את העץ, לאחר תקופה שהעץ מכה שורשים באדמה , העץ מתחיל להתחפר בינות הסלעים, העץ "ממיס" את הסלע וחודר דרכו בכדי למצוא מעט אדמה ו,בסוף מצליח לחדור לסלע ל"פוצץ" אותו ולגדול בו.

הכרם הבוגר שלי נטוע על אדמת "חיזרה" אדמה שכולה סלעים עם מעט אדמה, בעבר היה נטוע שם מטע אבוקודו שלא הצליח ומטע שזיפים שגם הוא לא הסתדר עם האדמה הזו ועכשיו הזית "חוגג" שם, מניב כאילו זו האדמה הכי פוריה בעולם .

הזית הוא כמו עם ישראל ניתן יודע להסתדר בכל מקום .

אלון קמינקר

ניתן לרכוש שמן זית 0522369955