שואה וגבורה

משפחת קמינקר עלתה מ"בסרביה" (חבל ארץ במולדביה של היום) בינואר 1933, הסבא (אהרן( ארכה)) והסבתא (לאה)  ז"ל ושתי בנות דינה הבכורה שתיבדל לחיים ארוכים , ומרים ז"ל .

הסבא היה במלחמת העולם הראשונה חיל בצבא הרוסי והסבתא התנתה את חתונתה לסבא ,  בעליה לארץ ישראל (ציונית) וכיוון שכך בסוף 1932 ארזו את חפציהם ואת שתי הבנות ועלו לארץ , אבי ישראל קמינקר (ז"ל)  כבר נולד בארץ ישראל,  וכמוהו גם שושנה ועמוס. אילו לא התעקשה הסבתא כי לאחר החתונה יעלו לארץ ,אזי כנראה לא הייתם קוראים בלוג זה.

הסבא נולד למשפחת רבנים , סבו פרץ קמינקר (אבי השושלת ) היה רב בעיר "שבא"  ובנו יחידו  זאב (וולוול) סבו של אבי  היה החליפו .

 הסבא היה תשיעי מ 10 אחים וכבר כשנולד היה דוד , לאחיו הגדולים יותר היו ילדים.

פה בארץ חיכה לו בן אחיו הבכור אהרן קמינקר (הרש) שהיה איש העליה השלישית וממקימי מפעל המלט נשר. ואחותו של הרש מלכה נור שהייתה רוקחת בחיפה.

אליהם הצטרף בן אחיו של הרש ברוך קמינקר וזהו.

הסבתא הייתה חמישית ממשפחה של 7 ילדים . פה בארץ כבר היו אמה של סבתא וכן שתי אחיות וילדיהם .

יתר המשפחה שנשארה שם ,  נספתה בשואה מעל מאה נפש ונפש מצד סבא ועוד חלק ממשפחת הסבתא שגם ניספו בשואה והיחיד ששרד מצד הסבתא היה אחיה , שאשתו משכה אותו כבר מערמת גופות בארץ הגזרה שברומניה. 

ובכול זאת גבורה .

כאמור הסבא יליד 1892 היה חייל בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה . ופה בארץ משפחת קמינקר נרתמה ללחימה בצורר הנאצי ימחה שמו. הרש בן אחיו של סבא יליד 1898 , עם פרוץ המלחמה והוא אב לילד (שלמה) התגייס לחיל "החפרים " של הצבא הבריטי וכך לאורך כול המלחמה והוא כבר מעל גיל 40 חפר שוחות לצבא הוד מלכותו.

דודתי דינה אחותו הבכורה של אבי התגייסה לבריגדה היהודית  והייתה במצרים בסוף המלחמה, גם לימים בעלה, יעקב דרורי שנולד באוסטריה והצליח לעלות לארץ ממש ערב המלחמה היה בבריגדה היהודית , אביו שכבר הספיק "לבלות" במחנות של הנאצים ביקש מאשתו לשלוח את הילדים הכי רחוק שאפשר ולא משנה לאן, וכך דודי ואחיו עלו לארץ והתגייסו לבריגדה היהודית. ולחמו בצפון אפריקה.ובאירופה.

16 צנחנים צנחו באירופה בזמן המלחמה , הידועים שבהם , חנה סנש ,חביבה רייק, אנצו סירני, אבא ברדיצב,7 לא חזרו . 

בן אלו שצנחו היה ברוך קמינקר לימים בוריה קמין( לימים חבר בכנסת ה 3 וראש מועצת הפועלים של עירו הרצליה) , ברוך שהיה בנו של בן הדוד של אבי, צנח ברומניה, הכבושה על ידי הנאצים , ולו היו שתי משימות:

• ריגול לטובת צבא הוד מלכותו.
• וארגון העליה היהודית .

בוריה צנח ברומניה ושם מעבר למשימת הריגול שלו הצליח לארגן את העליה הבלתי לגלית ( הוא ואחרים) הן מרומניה, והן מטרנסילבניה והן מבולגריה, לארגן את היהודים : חלקם שארית מקהילות מפוארות לעלות לארץ ישראל.

בניגוד לאלו שלא חזרו מהצניחה ונתפסו ממש בתחילת משימתם , הצליח בוריה במשימותיו השונות,  ואף חזר לארץ והקים משפחה ביחד עם אוריאלה אשתו ניצולת שואה שפגש באירופה.( על כך כתב בספרו הצניחה והבריחה)

כיוון שממשפחה גדולה וענפה נשארו כה מעטים , משפחת קמינקר הייתה מלוכדת מאוד, עד כמה מלוכדת?  כול המוזכרים לעייל היה בבר מצווה שלי , כי זו למעשה הייתה כול המשפחה.

ואני שחונכתי על פי דרכם שירתתי 25 שנים בצה"ל, חלק מהמורשת לא?

אלון