ריסוק

לפני שנים , לאחר הגיזום היינו מוצאים את הגזם מחוץ לשורות לערימה, ולאחר מכן שורפים את הגזם.

בתחילה היינו מוצאים את הגזם בידיים , ולאחר מכן היינו מרכזים את הגזם במרכז השורה ודוחפים בעזרת הטרקטור את הגזם אל מחוץ לשורה  , ולבסוף שורפים את הגזם.

תמיד היה נזק לעצים בסוף השורות בגלל החום של שרפת הגזם.

בשלב מסוים תיקנו תקנות של המשרד לאיכות הסביבה שקבעו שאסור לשרוף את הגזם בגלל זיהום אוויר. כרגיל "נפלו" על החוליה החלשה, החקלאים . כאילו זיהום האוויר הוא רק בגלל החקלאים, שכחו את המפעלים המזהמים, שכחו את חברת חשמל וכול בעלי הכוח האחרים.

התוצאה שאסור לשרוף את הגזם הביאה את המרסקות. לוקחים טרקטור חזק ורותמים אליו מכשיר (מרסקת) שבנוי מגלגל עם פטישונים ששובר ומרסק את הגזם לפרורים, ובמקום הר של גזם מתקבלת שכבה של פרורי עץ.

לאחר שמתקבלת השכבה שח הפרורים מקלטרים וטומנים את הפרורים באדמה , ושם הם נהפכים לזבל אורגני.

לפעמים התקנות עד כמה שהן מרגיזות מועילות , היה קושי לא קטן בהוצאת הגזם ותמיד היו נזקי שריפה לעצים, ואם שואלים אותי מה עדיף לרסק או לשרוף התשובה לרסק.

אלון קמינקר

ניתן לרכוש שמן זית 0522369955