אנחנו כבר באמצע המסיק והשנה , שנה מוזרה.
כולם סיפרו שהינה הולך להיות "ים של זיתים" הכרמים עמוסים ונראה שתהיה שנה כמו לפני שנתיים, כמות מטורפת של שמן זית .
סיפרו ולא היא.
במגזר מתבססים על עבודה של שב"חים , היו מבאים אוטובוסים מאזור ג'נין ושכם ואלו היו מוסקים להם את הזיתים. אז ברור שלאור המצב זה לא קורה , ולא יכול לקרות, אין שיירות של אוטובוסים מהשטחים. ולכן המשפחות הן אלו שמוסקות , קצת , מעט ולא תמיד במועד הנכון.
בסכנין וערבה ובכול בקעת בית הכרם היה ברד לפני שבועיים שהפיל חלק מהזיתים והוריד את כמויות השמן .
ואנחנו שמתחילים למסוק קצת יותר מאוחר התחלנו למסוק , בשנה של עומס אני מצפה , לתור אין סופי בבית הבד, 2 מכונות שהתפוקה שלהן 4 טון זיתים בשעה , עובדות ללא הפסקה כאשר במכונות נמצא מספר 26 ואני מקבל את המספר 79 וממתין בסבלנות לתור שלי שיהיה בעוד 5-6 שעות.כשהתחלתי למסוק השנה לפני כשבועיים הייתי לבד בבית הבד, אתמול פרקנו את הזיתים ישירות מהמשאית יש "לבור". והתחלתי לשאול את עצמי היכן "ים של זיתים"???
כנראה שהשנה תמשיך להיות מוזרה.
ובבית הבד .....
אני מטפל בזיתים שלי , משגיח על המכונות , בודק שהתהליך בבית הבד תואם את הדרך שלי להפקת שמן זית . ולכן אני מתרוצץ בין הנקודות השונות, בבית הבד מהבור למרסקת , מהמרסקת למיקסרים , משגיח על הדיקנטור ועין על הצפרטור וברור שאני מעורב בבית הבד ובתהליך, בנוסף לא מגולח, בגדים ספוגים באדי שמן זית ואבק מהמסיק של הבוקר . וכנראה נראה כחלק מהעובדים בבית הבד. כבר קרה מספר פעמים שפנו אלי בערבית ואני עונה להם (אני דובר ערבית רהוטה עם מבטא לא משהו) ואחרי מספר משפטים אומרים לי אני ההיתי בטוב שאתה "מין אל מאצרה" מבית הבד. השבוע פנה אלי מגדל זיתים יהודי בעברית ועניתי לו ואז הוא התחיל לדבר איתי בערבית וגם עניתי לו , אני בטוח שעד עכשיו הוא בטוח שאני חלק מהמגזר (יש תמונה שלי באתר ועם בגדים נקיים באווירה אחרת ברור אך אני נראה) .
אז אנחנו בחצי הדרך ויש לנו שפע שמן כמו בכול שנה.
ואנו שמחים שהמלחמה עומדת להסתיים ושכננו/חברנו מצפון יחזרו הביתה . בתקווה שהחטופים יחזרו , הפצועים יחלימו ושותפים לאבלן של המשפחות .
אלון קמינקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה