אבי עליו השלום ישראל זאב קמינקר נולד בגבעתיים , הוריו אהרן ולאה קמינקר זיכרונם לברכה עלו לארץ "מבסרביה" חבל ארץ שגבל בין רוסיה לרומניה והיום נמצא במולדביה.
בארץ ,בגבעתיים , הקימו הוריו של אבי רפת לחלב (אז לא היו מקררים ולכן היה צורך בהספקה ישירה של חלב מעטין הפרה לכוס הצרכן ולכן הרפת שכנה בישוב עירוני) ובנוסף על החלקה הקטנה שלהם גידלו עצי פרי וירקות, חלקם לצריכה עצמית וחלקם למכירה, כך שבסופו של יום אבי נולד וגדל כחקלאי.
בראשית 1962 התיישב אבי בעמק החולה בשדה אליעזר והקים משק חקלאי משל עצמו שהתבסס על עצי פרי , תפוחים, אגסים,אבוקדו ,שקדים ,תפוזים, קליפים , שזיפים , לימקווט וקומקווט. כול כמה שנים נעקרו מטעים וניטעו אחרים במקומם.
יום אחד בביקורו של אבי באחת מהמשתלות הביא הביתה 15 שתילים של עצי זית , מה עושים איתם? איפה נוטעים אותם ? הוחלט לנטוע אותם לרגלי ההר הצמוד למשק שלנו . ואני בערך בהיותי בן 17 התחלתי לטפל בעצי הזית הללו, להשקות אותם עם צינור "בצלחות" לגזום וטפל, והינה בן עצי הזית הללו צמח לו עץ זית בר, עץ זית שהתפתח מזרע שהגיע באופן טיבעי למקום והחל לצמוח, עץ זה קיבל טיפול , וכך גדל ונהיה לעץ.
את עץ הזית הזה אבי אהב , הוא מסק אותו וכבש את זיתיו כשהם שחורים במלח ואכל אותם ונהנה מהם .ברבות השנים כשחזרתי עם משפחתי למושב והתחלתי לגדל עצי זית בצורה מקצועית החלטתי להרבות את אותו עץ זית הזה , ביקשתי מהשתלן עודד ממשתלת תליל להכין לי שתילים מהעץ הזה לזכרו של אבי וכך בחלקה קטנה נטעתי שורה בודדת של עצי זית מהזן הזה .
זן זה מקדים את הזנים האחרים, זיתיו משחרים מוקדם ולכן מסקתי את השורה הבודדת הזו והפקתי ממנו שמן זית.
יצא ממנה שמן זית מעולה , עדין , לא מריר עם חריפות עדינה , כמיטב הטעם של החך הישראלי ,תענוג.
בעצים אלו הנצחתי את זכרו של אבי עליו השלום ישראל זאב קמינקר , עוד כחודש ב כט' בחשוון ימלאו 23 שנים לפטירתו יהיה זכרו ברוך.
אלון קמינקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה