התחלנו למסוק

חושך הציפורים נמות וטרם הקיצו.

קמים מוקדם .

אתמול כבר  הכננו את כול הציוד, בדקנו אותו , רכשנו ציוד חדש, והעמסנו אותו על העגלה היחודית למסיק.

ממתינים לעובדים בשטח והם מגיעים.

תדריך קצר, בטיחות .

פורשים את היריעות על האדמה, מחברים את המכונות לגנרטורים והינה אנחנו מוסקים.

כאילו לא עברה שנה, כאילו רק אתמול סיממנו יום מסיק והיום אנחנו ממשיכים.

אז התחלנו למסוק.

אלון קמינקר

מועד המסיק

 בערך 3 פעמים ביום אני מקבל טלפון מה קורה עם שמן הזית?

ואני עונה סבלנות , שמן הזית החדש עוד מעט יימסק וייאצר.

אז זהו מתי מוסקים?

מה שקובע את מועד המסיק זה עצי הזית עצמם  . והטבע. נהוג למסוק את עצי הזית כאשר פרי הזית חצי שחור וחצי ירוק , דהינו מחצית מהזיתים שחורים ומחציתם ירוקים , למי שהצטרף אלינו כעת אז ידע שבתחילה פרות הזית ירוקים לחלוטין ולקראת הסתיו הם משחירים, כמו תפוזים תחילה ירוקים ועם ההבשלה שלהם הם נהפכים לכתומים, כך הזית קודם ירוק וכאשר הוא בשל פרי הזית משחיר.

פרות זית ירוקים הם בעלי שמן זית ארומתי וטעמים עזים  ועם חומציות נמוכה מנגד עם אחוזי שמן נמוכים , ככול שהזית משחיר עולים אחוזי השמן בפרי הזית והטעמים מתעדנים ועולה החומציות, כאשר אנו מוסקים חצי ירוק וחצי שחור, אנו מקבלים אחוזי שמן נאים טעמים מתונים וחומציות נמוכה , ולכן מקובל להמתין עד אשר חצי מפרות הזית משחירים. 

הגורמים המשפעים על הבשלת פרות הזית הם בראש והראשונה מזג האוויר, צריך שיהיה קר, משקעים/גשם משפיעים על השחרת הפרי, מנות אור וחושך .

כיוון שכרמי הזיתים שלי מושקים במהלך כול השנה אני יכול לתזמן את מועד הבשלת הפרי ע"י עצירת ההשקיה, כשבועיים לפני המועד, כאשר פרות הזית "שוברים צבע" מתחילים לשנות את הגוון שלהם מירוק עז ,לירוק צהבהב,  לסגול ולשחור אני מפסיק להשקות , וכמה ימים לפני מועד המסיק משקה בשנית ואז מוסק, בצורה זו אנו מדמים את התהליך הטיבעי שקורה עם הגשם הראשון , ובכך אנו "שולטים" במועד המסיק במידה מסויימת , מובן שלא ניתן לתזמן את המועד לאוגסט אלה אנו מדייקים את מועד המסיק לתחילת נובמבר.

השנה יש יבול בכול הארץ 

נקווה למסיק מוצלח , להשבת החטופים לביתם, לשיבת שכנינו מצפון לביתם וגם לדרומיים , לבריאות לפצועי צה"ל ונחמה למשפחות החללים .

מועדים לשמחה

אלון קמינקר

אבא

 אבי עליו השלום ישראל זאב קמינקר נולד בגבעתיים , הוריו אהרן ולאה קמינקר זיכרונם לברכה עלו לארץ "מבסרביה" חבל ארץ שגבל בין רוסיה לרומניה והיום נמצא במולדביה.

בארץ ,בגבעתיים , הקימו הוריו של אבי  רפת לחלב (אז לא היו מקררים ולכן היה צורך בהספקה ישירה של חלב מעטין הפרה לכוס  הצרכן ולכן הרפת שכנה בישוב עירוני) ובנוסף על החלקה הקטנה שלהם גידלו עצי פרי וירקות, חלקם לצריכה עצמית וחלקם למכירה, כך שבסופו של יום אבי נולד וגדל כחקלאי.

בראשית 1962 התיישב אבי בעמק החולה בשדה אליעזר והקים משק חקלאי משל עצמו שהתבסס על עצי פרי , תפוחים, אגסים,אבוקדו ,שקדים ,תפוזים, קליפים , שזיפים , לימקווט וקומקווט. כול כמה שנים נעקרו מטעים וניטעו אחרים במקומם.

יום אחד בביקורו של אבי באחת מהמשתלות הביא הביתה 15 שתילים של עצי זית , מה עושים איתם?  איפה נוטעים אותם ? הוחלט לנטוע אותם לרגלי ההר הצמוד למשק שלנו . ואני בערך בהיותי בן 17 התחלתי לטפל בעצי הזית הללו, להשקות אותם עם צינור "בצלחות" לגזום וטפל, והינה בן עצי הזית הללו צמח  לו עץ זית בר, עץ זית שהתפתח מזרע שהגיע באופן טיבעי למקום והחל לצמוח, עץ זה קיבל טיפול , וכך גדל ונהיה לעץ.

את עץ הזית  הזה אבי אהב , הוא מסק אותו וכבש את זיתיו כשהם שחורים במלח ואכל אותם ונהנה מהם .ברבות השנים כשחזרתי עם משפחתי למושב והתחלתי לגדל עצי זית  בצורה מקצועית החלטתי להרבות את אותו עץ זית הזה , ביקשתי מהשתלן עודד ממשתלת תליל להכין לי שתילים מהעץ הזה לזכרו של אבי וכך בחלקה קטנה נטעתי שורה בודדת של עצי זית מהזן הזה .

זן זה מקדים את הזנים האחרים, זיתיו משחרים מוקדם ולכן מסקתי את השורה הבודדת הזו והפקתי ממנו שמן זית.

יצא ממנה שמן זית מעולה , עדין , לא מריר עם חריפות עדינה , כמיטב הטעם של החך הישראלי ,תענוג.

בעצים אלו הנצחתי את זכרו של אבי עליו השלום ישראל זאב קמינקר , עוד כחודש ב כט' בחשוון ימלאו 23 שנים לפטירתו יהיה זכרו ברוך.

אלון קמינקר